Photo by August de Richelieu from Pexels

חסד שבגבורה

התחלנו את שבוע תיקון הגבורה בנשמתנו.
לצערי המושג גבורה קיבל תפנית שאינה ממקורותינו. הדבר קרה הרבה בגלל תרגום לוקה בחסר, ולימוד חכמת הקבלה בשפות שונות.
על המושג גבורה אנו לומדים מהמשנה: “איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו”.
בזמננו לצערי המושג גבורה מיוחס לשמירה על הגבולות של עצמי. דרך מושג הגבורה החזרנו את האגו למרכז. כאשר כל המטרה היא לשים את האדם שנמצא מולי במרכז. ולהשתדל לעשות את זה בצורה כמה שיותר אלטרואיסטית (חסרת פניות ומטרות אישיות נסתרות).
כיצד נשיג לב טהור שכזה? לכך יש לנו את שבוע הגבורה. לחזק את הרצון הנשמתי הטהור. להתגבר על הרצון הטבעי של האגו, ולעשות את הדבר הנכון. ולאו דווקא מה שבא לי.
ישנו הבדל בין עוז וגבורה. עוז הוא כוח גופני גבורה היא כוח נפשי. ותעצומות נפש צומחות ומתגלות בנו כאשר אנו מאמנים את שרירי הנפש. כיצד נאמן את שרירי הנפש ללא מכשולים נפשיים? בדיוק כמו מרים משקולות שמגדיל את מסת השריר שלו כאשר הוא מוסיף מאמץ בהדרגה יחסית למשקל שהרים בפעם קודמת. כך כוחות הנפש שלנו צריכים לגדול במהלך החיים. אנו יכולים להגדיל אותם בצורה יזומה או לחכות שהחיים יזמנו מצבים שייאלצו אותנו להרחיב את גבולות הקיבולת שלנו. אז השבוע אנו לומדים כיצד עושים זאת בפועל.
ומתחילים מחסד שבגבורה.
כאשר רבי מנדלה מוורקא רצה לכעוס על ילדיו הוא היה מכין אותם באומרו: ילדים מתוקים, תכינו את עצמכם, אני צריך לכעוס עליכם”. כי הגבורה צריכה לשמש לתגובות חריפות אך יותר מכך השורש שלה משמש אותנו להתעצמות נפש בכל מצב בחיים. אנו נוטים להשתמש בה יותר לתגובות החריפות ושוכחים לעדן אותה במידת חסד. ופחות זוכרים את השורש שלה. תעצומות נפש כאשר קשה לנו לעשות את הדבר הנכון.
פה הרבי מוורקא מלמד אותנו כיצד לעדן תגובות חריפות כדי להשיג מקסימום תוצאה מהשיחה. תגובה חריפה מדי פוגעת בנפשו של הילד, או כל אדם. ומכניסה אותו למגננה. אך גבורה מעודנת בחסד יוצרת מקום הכלה לתוכחה.
לכן הרבי מוורקא היה נותן לילדיו מידת חסד לפני הגבורה.
לגבורה ישנם פנים רבות. היא חשובה מאד אך יכולה לבוא לידי שימוש לא נכון ולהביא נזק רב לחיים הבינאישיים.
בואו נלמד להשתמש בה בחכמה ובזהירות.

Similar Posts